פסק-דין בתיק עת"מ 56737-01-11

1.         העתירה שבכותרת - עניינה החלטתו של המשיב מיום 18.1.2011. בהחלטה זו, נדחה ערעורה של העותרת 2 על ההחלטה שלא לאפשר לה להיכנס ל"הליך המדורג" שבהתאם  ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (נוהל מס' 5.2.008). זאת, על יסוד הנימוק ולפיו קיים חשש שנישואי העותרים הם נישואין פיקטיביים, שמטרתם השגת מעמד בישראל לעותרת. יצוין, כי ההליך הוגש בתחילה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, אולם הועבר לבית-משפט זה בהחלטה מיום 19.5.2011.

רקע רלבנטי

2.         הרקע הרלבנטי לעתירה זו הנו כדלהלן: העותר, מר דימטרי כוגן, הוא אזרח ישראל. העותרת, גב' רופינה כוגן, היא אזרחית רוסיה. לפי העתירה, העותרת הגיעה לארץ בשנת 2009 כתיירת ביחד עם חברתה והן נפשו בעיר אילת. במהלך נופש זה, הכירה העותרת את העותר ונוצר ביניהם קשר של ממש. לאחר שלושה חודשים החליט העותר לנסוע לרוסיה לבקר את העותרת, וביום 12.12.2009 הם נישאו ברוסיה. בחודש אפריל 2010, הגיעה העותרת לארץ לחיות את חייה לצד העותר. בעתירה נרשם עוד, כי עם הגעת העותרת ארצה,  היא התגוררה יחד עם העותר בבית הוריו בקרית אתא, וזאת למשך שלושה חודשים. מחודש אוגוסט 2010 ועד לעת הזו, חיים העותרים יחד בדירה משלהם בקרית אתא (בשכירות) ומקיימים אורח חיים משותף "כבני זוג לכל דבר ועניין" (סעיף 12 לעתירה). משהגישה העותרת בקשה להסדרת מעמדה, ביום 23.8.2010, נדחתה הבקשה, וזאת לאחר שימוע שערך לעותרים במהלך חודש אוגוסט 2010. ערר שהגישו העותרים - נדחה, כאמור, בהחלטה מיום 18.1.2011, ומכאן העתירה שבכותרת.

העתירה

3.         בעתירה נטען, כי המדובר בהחלטה בלתי מבוססת, בלתי סבירה ובלתי מידתית. צוין בעתירה, כי ההיכרות בין העותרים הייתה קצרה אמנם ועמדה על מספר חודשים קודם לחתונה, אולם הקשר ביניהם כן ואמיתי. צורפו לעתירה בהמשך לכך, תמונות - הן מטקס הנישואין של העותרים והן מטקס נישואין של אחי העותר, בו נכחו העותרים. צורפו גם תצהירים של העותרים עצמם, הורי העותר וכן חברים; וכן חוזה שכירות לדירה בקרית אתא ואישור על לימודיה של העותרת באולפן. כמו כן, צורף מכתב מטעם הוריה של העותרת.

התשובה

4.         המשיב, בכתב התשובה, ביקש כי העתירה תידחה. צוין בתשובה, כי בכל הקשור למעמדו של העותר עצמו, הרי שבדיקת מסמכים שנערכה על-ידי לשכת הקשר ביום 29.6.2010 העלתה, כי תעודות הלידה שלו ושל אמו זויפו וכי בשיחה עם אמו היא הודתה בזיוף תעודות הלידה. המשמעות היא, כי העותר אינו יהודי ועל-כן העותרת אינה זכאית למעמד מכוח חוק השבות. לשכת הקשר גם המליצה לערוך בדיקות מקיפות ויסודיות טרם שינוי מעמדה של העותרת. מעבר לכך, התקבל מידע בלשכת המשיבה בחיפה, ולפיו העותר מעורב בעבירות סרסרות וישנו חשד כי העותרת מעורבות בעבירות של מתן שירותי ליווי. מידע זה מבוסס על עיכוב העותרים, במסגרת פעילות משטרתית במכוני ליווי באילת. בכתב התשובה צוין עוד, כי נפתח לעותר תיק פלילי בגין הבאת אדם לידי מעשה זנות. אלא שעניין אחרון זה, לא מצא כל ביטוי בעתירה, ומטעם זה התבקש לדחות את העתירה גם בשל חוסר ניקיון כפיים. בכתב התשובה צוין עוד, כי מן השימוע שנערך לעותרים עלה חשש שהמדובר בנישואין פיקטיביים, והכל נוכח סתירות שנתגלו בדברי העותרים. על יסוד זה, התבקש לדחות את העתירה, באין עילה להתערבות בשיקול דעתו של המשיב בנסיבות המקרה.

השלמת הטיעון

5.         יצוין, כי בדיון שהתקיים לפניי ביום 7.9.2011 הציגו העותרים עותקים צבעוניים של התמונות שהיו בעתירה. כמו כן, התייצבו לדיון הוריו של העותר, שאף הביאו דבריהם לפני בית המשפט, וכן חברו של העותר. ב"כ העותרים, בטיעונו המפורט, ובהתייחס לתגובת המשיב, הוסיף בדיון, שהחשד הפלילי שמיוחס לעותר הוא מלפני למעלה משנה. עד לעת הזו לא הוגש כתב אישום. העותר אף לא התבקש להגיע להשלמת חקירה. אשר לעותרת, הרי שהיא נעצרה אמנם יחד עם המשיב, אולם הדבר לא היה במכון ליווי אלא בדירה סמוכה באילת, ומכל מקום, היא שוחררה לאלתר בבית-משפט השלום באילת. ב"כ העותרים הדגיש, כי בשל העובדה שמעמדה של העותרת טרם הוסדר, הרי שנמנע ממנה להמציא ראיות הקשורות למקום עבודה או לחשבון בנק משותף, אולם המדובר בקשר אמיתי וכן. אין יסוד כלשהו לעמדת המשיב, לפיה המדובר בנישואין פיקטיביים.

דיון והכרעה

6.         לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושמעתי בהרחבה את טענות ב"כ הצדדים, מסקנתי היא, כי דין העתירה להידחות. אין חולק, שעל-פי הנוהל הרלבנטי החל בעניין, הכניסה ל"הליך המדורג" תהא לאחר בחינה מקיפה, לרבות ראיון אישי - בחינה הכוללת את "כנות קשר הנישואים בין בני הזוג והמשך קיומו" (סעיף ה12א לנוהל). כאשר מוגשת הבקשה למתן מעמד, בהמשך לכך, נדרש להגיש "הוכחות לחיי נישואין" (תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים וכו') ומכתב הסבר מבני הזוג על חייהם המשותפים, אופן ומשך היכרותם (סעיף 1.2.1(4)ו לנוהל). אין חולק לפניי, כי בין העותרים נערך טקס נישואין במועד שצוין בעתירה, ואף הוצגו לפניי כאמור תמונות מטקס זה. השאלה היא לפיכך, אם קיימת עילה להתערב בנסיבות המקרה בעמדת המשיב, לפיה קיים יסוד מספיק למסקנה שהקשר בין העותרים נעדר כנות, באופן המצדיק את אי-הכנסת העותרת הזו ל"הליך המדורג". כאמור לעיל, מסקנתי היא כי אין עילה להתערב בהחלטת המשיב בעניין זה. אפרט:

7.         יצוין תחילה, כי העותרים, אף לשיטתם, נישאו כעבור פרק זמן קצר מעת היכרותם - פרק זמן העומד על חודשיים-שלושה. ב"כ המשיב ציינה, כי עמדת המשיב לא נסמכה על עניין זה בפני עצמו, אולם המדובר בנתון שיש ליתן לו משקל מסוים. יש להוסיף, כי מיום הנישואין (12.12.2009) עד להגעת העותרת ארצה, חלפו למעלה מחמישה חודשים. מעבר לכך, יש חשיבות במקרה שלפניי לבחינת החומר והראיות שהביאו העותרים לתמיכה בטענתם, לפיה המדובר בקשר כן ואמיתי. לעתירה צורפו כאמור מסמכים שונים. על תעודת הנישואין בפני עצמה - לא היה לפניי חולק, כמו גם על הטקס שנערך. אלא שלבד מתמונות טקס זה, בו ניתן אמנם להבחין בקרובי משפחה נוספים (עליהם הצביע ב"כ העותרים במהלך הדיון שלפניי) צורפו לעתירה תמונות בודדות נוספות בלבד - כולן מאירוע החתונה של אחיו של העותר. לא צורפו כל תמונות נוספות. בכל הקשור בחיי השיתוף בין העותרים, כל שצורף הוא הסכם שכירות שנעשה ביום 27.7.2010. אולם, מעבר לכך, לרבות התיעוד בעניין לימודיה של העותרת באולפן, לא צורפה כל ראיה של ממש ואף לא ראשית ראיה, לקיום קשר זוגי בין העותרים. הדבר מעלה תמיהה מיוחדת בנסיבות המקרה, שעה שהעותרת הגיעה ארצה בחודש אפריל 2010 והעותרים גרים בשכירות, לטענתם, מחודש אוגוסט 2010. חלפה אפוא, עד לעת הזו, למעלה משנה בה העותרים גרים לטענתם בדירה משותפת, וקרוב לשנתיים מעת היכרותם. חרף זאת, לא עלה בידי העותרים להציג - לא בעתירה ואף לא בטיעון לפניי, בתשובה לשאלת בית המשפט - כל ראיה נוספת לעניין הקשר שבין בני הזוג, כגון: תמונות משותפות, מכתבים של חברים, מסמכים משותפים שנעשו וכיוצא באלה. גם בשימוע כמעט ולא בא פירוט בתשובה לשאלות בנדון. בעניין זה, לא ניתן להיבנות מטענת ב"כ העותרים, לפיה בהיעדר מעמד לעותרת בישראל, לא ניתן היה להביא ראיות כאמור. חיים משותפים וזוגיות כנה - אינם תלויים במעמד זה או אחר, ועל הטוען להם - להוכיח זאת.

8.         יש להוסיף ולציין, את התצהירים שהוגשו בתמיכה לעתירה. אביו ואמו של העותר 1 ציינו בתצהירם, כי העותרת היא אשתו של העותר וכי הם מכירים אותה אישית וכי בין העותר לבינה יחסים של אמון ואהבה. הם גם הצהירו, כי העותרים התגוררו בביתם במשך שלושה חודשים וכי הם שוכרים יחד דירה בקרית-אתא. אולם, התצהירים האמורים זהים לחלוטין האחד לשני. אין בהם כל מידע נוסף, הקשור לעותרים ולזוגיות הנטענת ביניהם. נכון הדבר, כי הורי העותר התייצבו לדיון לפניי וחזרו במידת-מה בעל-פה על האמור בתצהירים ואף הוסיפו כי העותרים נמצאים אצלם בימי שישי ושבת. אולם, עניין אחרון זה לא הופיע בתצהירים. ניתן למצוא לו אמנם ביטוי מסוים דווקא בדברים שאמרה העותרת בשימוע, אולם דווקא על רקע זה, העובדה שאין לו אישור בתצהירי הורי העותר, מעוררת שאלה. נוסף על כך יש לזכור, כאמור לעיל, את האמור בעמדת לשכת הקשר (נספח ג' לתשובה), ולפיו מסתבר כי תעודות הלידה של העותר ושל אמו מזוייפות, וכי אמו של העותר הודתה בזיוף. על עניין זה, לא חלק ב"כ העותרים, ומובן שיש בו כדי להשליך על הנטען לפניי בתצהירים האמורים. תצהירים נוספים שצורפו, היו מטעם בן-דודו של העותר. כל שציין בתצהירו הוא כי העותרת היא אשתו של העותר והוא מכיר אותה ממפגשים משפחתיים, וכי "צפיתי ביחד עם כל המשפחה בקלטת החתונה של דימטרי ורופינה". גם תצהירו של אחיו של העותר, לא שופך אור נוסף על הזוגיות בין העותרים, לבד מאמירה לפיה העותרת היא אשתו של העותר; כי הם התחתנו ברוסיה וכי הם נכחו בחתונתו. מסקנה דומה - של היעדר פירוט ולו מינימאלי, לתמיכה בטענות העותרים לקשר זוגי מתמשך - עולה גם מתצהירים נוספים שצורפו (תצהירי גיסתו של העותר; תצהירי חברו של העותר, מר פרייגר; וכן תצהירה של בת-דודתו של העותר). מכתב הורי העותרת - לא נתמך בתצהיר כלשהו.

9.         אם לא די בכך, הרי שיש לשוב אל השימועים שנערכו לעותרים. כאמור בכתב התשובה, בשימועים אלה סתירות שונות. גם אם אקבל את עמדת ב"כ העותרים, לפיה לא ניתן לצפות לתשובות מלאות בכל דבר, כמו גם הטענה לפיה הסתירות היו בעניינים שוליים, עדיין לא ניתן להתעלם מן העובדה שהעותרת, במהלך שימוע שנערך בחודש אוגוסט 2010, אינה יודעת את מקום עבודתו המדויק של העותר; את שעות עבודתו; ואת התקופה בה הוא עובד במקום. היא יכלה לספק מידע מועט ביותר על חבריו הטובים והקרובים של העותר. ב"כ העותרים ניסה לתרץ עניין זה ב"הבדלים תרבותיים", אולם נימוק זה - קשה לקבלו, נוכח התמונה הכוללת. העותרת גם לא ידעה לומר בשימוע, היכן מתנהל חשבון הבנק שלו. היא לא ידעה לומר דבר על מצב חקירתו בהליך הפלילי - ולו מה אמר לה העותר על כך. מעבר לכך, כאשר נשאלה במפורש במהלך השימוע, אם "היו לך בעיות עם המשטרה בחו"ל או בארץ?", היא השיבה: "לא, אף פעם", כאשר רק בהמשך השימוע, משעומתה עם עובדת מעצרה, שאינה שנויה עוד במחלוקת, נתנה תשובה אחרת.

10.       על האמור לעיל, יש להוסיף את הנתונים הנוספים שבאו בכתב התשובה. המדובר בעובדה שכנגד העותר תלוי ועומד "מב"ד", שעניינו עבירות על סעיפים 199, 201 ו-205 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חיים על רווחי אדם העוסק בזנות; הבאת אדם לידי מעשה זנות וכן פרסום שירותי זנות). עניין זה, כאמור בכתב התשובה ובמהלך הדיון שהיה לפניי, לא מצא כל ביטוי בעתירה, וגם בכך יש קושי. הדבר אינו עומד בפני עצמו, בנסיבות המקרה; אולם בהצטרפו ליתר הפרטים האחרים ולנסיבות הכוללות של הנתונים שעמדו לפני המשיב בהחלטתו, הרי שיש ליתן גם לו משקל.

11.       העולה מן המקובץ הוא אפוא, כי לא עלה בידי העותרים להצביע בנסיבות המקרה ועל יסוד התשתית שפורטה לעיל, על עילה להתערבות בשיקול הדעת המסור למשיב בכגון דא, וכי ההחלטה סבירה. בהתאם לכך, העתירה נדחית. העותרים יישאו בשכ"ט המשיב ובהוצאות המשפט בסך 7,500 ש"ח. סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלומו בפועל.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט' באלול תשע"א, 8 בספטמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: